פורשת כנפיים

"לו רק נרפה את כל הכוחות, ולא נקפוץ ידיים, אם רק נשחרר את כל האחיזות נוכל שוב לפרוש כנפיים. הלוא מכל נפילותינו היינו עולים ומעומק עומקי התהומות אל שמיים ממריאים" בנימין לנדאו
מה הוא פשר הכוח הרב והאנרגיה התשוקתית הכל כך מסיביים הניבטים מיצירותיה של ניצה גנוסר ונגלים לעיניו של הצופה הן. מה הוא סוד החידה העלומה המסתתרת מאחורי כל יצירה, דו ממדית או תלת ממדית, עבודה שמגלה בדרך כלל טפח ומסתירה טפחיים.
ניצה גנוסר עבדה כל חייה בתחומים חשאים ניסתרים, לאורך כל שנות הקריירה שעבדה כתחקירנית בתחום הסודי ההוא, היא תמיד נאלצה להפנים ולהסתיר. התערוכה הנוכחית, המשלימה את חווית התערוכה הכל כך מוצלחת שהייתה לה באגודת האמנים בתל אביב השנה, בתערוכה רטרוספקטיבית זו במכון המים, היא באמת פורשת כנפיים וממריאה בגלוי ולעיני כל לעולמות חדשים של תנופה ויצירה.

סדרת יצירות הפיסול העוסקות בדמותה של האישה, או בחיבור גופה הקלאסי לגופן של חיות מיתיות אחרות, מסגירה במידה סוימת תשובה חלקית לתהייה זו. יצורים בדיוניים אלה המפוסלים בצורה ריאליסטית, יוצרים באופן מיידי תחושה של הזדהות עם כוחה של דמות האישה ועם הצורך להכיר בעצמאותה המלאה. יש בסדרה זו חיבור ודיאלוג עם יצירות קלאסיות מיתיות מוכרות, שבהן היצורים הדימיוניים, שגופם עשוי הכלאה של דמות אנוש עם חיה, מקורם בדרך כלל באגדות עם ובסיפורי פולקלור. אפילו בדברי הימים מסופר על מעכה אמו של המלך אסא שיצרה דמות מפלצתית לאשורה, דמות שאינה ברורה משמעותה. 

הרב יוסף האמוראי כותב בתלמוד, כי היה מדובר בפסל בעל איבר זכרי, שאיתו הייתה מאוננת באופן פולחני. כך או כך, פסלי הנשים העצמתיות של ניצה גנוסר יוצרים תחושה של נוכחות חזקה בסביבה בה הם מוצבים ויוצרים מחשבות חסרות גבול של דימיון בליבו של הצופה. דמות המינוטאור,דמותו של פגסוס – הסוס בעל הכנפיים,והקנטאור – שגופו מורכב מדמות אדם וסוס, אלה הם מקורות ההשראה המיתיים של ניצה גנוסר. בין אלה אי אפשר שלא להתייחס גם לדמות הספינכס, עם גוף האריה, כנפי ציפור וראשה של האישה. 

בסדרה אחרת של פסלים, ניצה גנוסר מתמודדת עם הפיסול המופשט. היא בונה סדרה של פסלים לבנים, פסלים הנראים כחלקים של איברי גוף. מה שמאפיין אותם הוא השסע שהיא יוצרת מתוך גופם, הפונה אל העולם המואר. פסליה המופשטים מתכתבים עם פסלים מודרניים ועם יוצרים מתחום הפיסול הקרמי ונראים כמו מודלים לאנדרטאות או למוניומנטים סביבתיים, שמטרתם הינה להיות מוצבים בלב כיכרות עירוניות.
יחד עם כל הנאמר על פסלי הנשים של גנוסר, בהם – פסלי האישה היושבת, דיוקנאות האישה, האישה השוכבת או האישה עם הידיים על ראשה, לצדם היא יוצרת גם פסלי דמות של גבר. 

הגבר עם הטורבן לראשו – פסל חזק המחבר אותנו עם דמויות מארצות המזרח השכנות, או שנוצר בהשראת דמותם של היהודים המסורתיים, יוצר אמפטיה והזדהות חזקה. פסל אחר מהסדרה הגברית, הנו הגבר הצועק, היוצר מיד הזדהות ודימיון להשראה מציוריו של אדוארד מונק יוצר ה"צעקה". לאלה ניתן להוסיף שני פסלי מיצב מורכבים מגופים עטויי טלית, דמויי קבוצת מתפללים, או המיצב העוסק בגופים בעלי ראשים נשיים.
הסדרה הצבעונית היא הסדרה האופטימית והאסרטיבית ביותר בכל מכלול יצירתה של ניצה גנוסר. אלו הם פסלי פרחים וצמחים, מעוצבים בצבעים מרהיבים, בדרך כלל בולטים בהם הצבעים אדום, צהוב, כחול וכו' – צבעים, שאינם מאפיינים בדרך כלל את פסליה הרגילים. עוצמתם של הפסלים נעוצה ביופי הרב שלהם ובגישה האוטופית שבה היא יוצרת אותם.

בתערוכה מוצגים גם ציורים ועבודות דו ממד של ניצה גנוסר. בתחומי הציור והרישום נראה, כי ניצה נמצאת בסוג של מסע מרתק אישי של חיפוש ותהייה קריאטיבית, מנסה סגנונות, בודקת השראות ויוצרת בצורה חופשית את שעל ליבה ועל פרי דימיונה. עיקר יתרונה בא לידי ביטוי בכוח הרישום החזק שלה. היא מציגה רישומי חללים בהם מתחולל משחק של אור וצל, של צורה ומבנה, של דרמה גלויה ומוסתרת, לחילופין. הסוד והתהייה לפשר היצירות מהווה חוט מקשר בין כל העבודות. בחלק מהעבודות יש רמיזה לגורם האנושי שמהווה חלק מהחלל המצויר. בין הציורים ניתן למצוא מתקן מיתלה לבגדים, ההופך להיות גיבור הציור ומעצים את תחושת הבדידות והזרות. שני ציורים נשיים חדשים עוסקים, האחד בפרשנות למונח "וונדר וומן" והשני שיצרה, עם סמלים מסורתיים המתייחסים לנושאי העצמתה של האישה – עבודה ששלחה לתערוכה "מעבר לגלימה" שהוצגה השנה בונציה לכבודה של הבינאלה ה-59. הסדרה האחרונה עוסקת בנופים, סדרה רומנטית פסטוראלית ייחודית.
ניצה גנוסר אכן פורשת כנפים בתערוכה הנוכחית במכון המים ומוכיחה, שהיא אינה מתכוננת לעצור ובכוונתה ליצור בכל העצמה ובכל המדיות האפשריות. מהלך החיים שאותו חוותה, לא היה קל כלל ועיקר, ויש להניח, שבליבה הצטבר חומר רב, שאין טוב משפת האמנות לעסוק בו ולפרש אותו בצורה גלויה או מוסתרת בהווה הנוכחי. התערוכה מהווה צוהר לעשייתה המגוונת המתמשכת של ניצה גינוסר ואין ספק שתותיר לקהל טעם של עוד.

דורון פולק / אוצר התערוכה